<h1>פירוש המיוחס לרבינו חננאל — נדה</h1>
<h2>דף ג.</h2>
[נדה ל"ב ע"ב] ...לזכר כל שהוא בן גדול [בן קטן... אלמא כי מרבה קרא בן יום אח]ד מרבה, איני, והתניא איש, אין לי [אלא איש, בן תשע שנים ויום אחד מנין, ת"ל ואיש] כי ישכב את אשה, ופריק רבא [הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי...0, ואקשינן] מאחר דגמרינן לה דבן תשע [שנים ויום אחד הלכתא היא, למה לי קרא], למעוטי אשה מלובן.
<h2>דף יח:</h2>
[נדה מ"ח ע"א] שבבן ושבבת שבערכין [ד]כתי' ועד בן חמשים שנה והיה ערכך הזכר וגו' ולנקבה, רב יוסף אמר לפרקין דיוצא דופן, דתנן בן עשרים בת עשרים כולם שנים שלימות מעת לעת. אמר ר' יצחק בר נחמני אמר ר' אלעזר, היל' כר' יוסי בן כיפר שאמר משום ר' אלעזר, שנת [ע]שרים שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא שנת עשרים לכל דב[ריה].
[נדה מ"ז ע"ב] אמר רב, הלכתא בכוליה פרקין מעת לעת, כלומר, כל היכא דקתני בת י"ב שנה בן י"ג שנה בן עשרים שנה וכיוצא בהן, כולם שנים שלימות מיום ליום שנו, [ועולא אמר] דתנן בהו כך וכך שנים ויום אחד אילו הן שנים של[ימות], אבל עשרים שלא שנינו ויום אחד, אמרינן יום אחד ב[שנה חשוב שנה. ומקשינ]ן, בשלמא לעולא היינו דעד הכא קתני ויום אחד [בת אחת עשרה שנה וכו' ובבת] עשרים ובבן עשרים לא תני ויום אחד, [אלא לרב ליתני, ועוד תני] ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר' אלעזר, שנת עשרים [שיצאו ממנה שלשי]ם יום הרי היא כשנת עשרים לכל דבריה, וכן הורה [רבי בלוד], שנת י"ח שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא שנת י"ח [לכל דבריה, בשלמא] הא דר' ור' יוסי בן כיפר כבית שמאי [והא כבית הלל, אלא לרב קשיא, דאמר בכולה] פירקין מעת לעת, ופריק רב ת[נאי היא], דתניא שנה האמורה בקדשים, כגון כבש תמים בן [שנה], כיוצא בו שנה האמורה בבתי ערי חומה עד מל[את] שנה תמימה כול', אמר רב אחא בר יעקב, בקדשים [כתיב] כבש בן שנתו, שלו ולא שנה של מניין עולם, וכן שנה האמורה בבתי ערי חומה, שנ' עד תם שנת ממכרו, ממכרו [שלו ול]א של מניין עולם, שתי שנים שבשדה אחוזה [שנ'] במספר [מ"ח א'] שני תבואות ימכר לך, בענן שנה שיש בה תבואות, מיכאן אמרו פעמים שאדם אוכל שלש תבואות בשתי שנים, כגון שקנאה בסיון אוכל תבואת שנה זו וזורעה במרחשון ואוכל תבואתה, ועוד זורעה במרחשון ובא ואוכל תבואתה באייר וסיון, הנה שלש תבואות ב[שתי] שנים, שש בעבד עברי, שנא' שש שנים יעבד ובשביעית, פעמים שעובד גם בשביעית, מיכאן דבענן שנים שלימות.
